אקסטרים

על הנהר - גדלתי על נהרות באורגון. בזמן לימודיי באוניברסיטה יצאנו לרפטינג וקייאקינג בנהרות מאתגרים במיוחד באיידהו שזרמו בתוך קניונים באזור מבודד, הררי ופראי לגמרי. 

אל ראש ההר - בהיותי בן 17 קניתי ציוד טיפוס: קרמפונים, גרזני קרח וחבלים. טיפסנו את הצד הדרומי והקל יותר של הר אדמס הקרוב לביתי. בשנות השבעים יצאתי לטיפוסים בפסגות המרהיבות של נפאל. בדרום אמריקה טיפסתי ב"קורדיירה בלאנקה" שבפרו שפסגותיה מגיעות ל6000 מטר. בלילה ישנו באוהל מיוחד במרחבי הקרח. את הניסיונות להעפיל לפסגה התחלנו בחצות כדי להימנע ממפולת סלעים.

"דור ההמשך" - בסוף המצגת תוכלו לפגוש את בניי, אייל ויובל שממשיכים את המסורת, אוהבים לטייל בעולם ומטפסים לפסגות הגבוהות שבנפאל. 

 

טקסים ופסטיבלים

1980 - טיטיקקה, בוליביה - 3 ימי פסטיבל אותנטי של הכפריים מהאזור הרבה בירה מקומית, צ'יצ'ה וליקר חריף,"פיסקו". נסחפתי לשמחה והתעוררתי עם כאב ראש שלא מהעולם הזה.

1976 - טנגוצ'ה, נפאל - 5 ימי חגיגה דתית מסורתית במנזר ליד האוורסט. מתפללים ל"אל החמלה" שייטיב עם כל בני האדם. הנזירים מקבלים את בעל הסמכות הבודהיסטית הגבוהה ביותר בחצוצרות ארוכות מנחושת. הריקודים נועדו לכבוש את "השטן" ואת רוחו הרעה ולהפכם לכוח חיובי ומרגיע. 

2013 - טיוואנאקו, בוליביה - החגיגה עם הכפריים מהאיזור התחילה ברגע שהשמש זרחה והאירה בקרניה דרך פתח "מקדש השמש". שער השמש הוא שער קדום ומדהים מהמאה השלישית לספירה. הילידים סוגדים לשמש המעניקה להם חיים.

 

טרקים בדרום אמריקה

1980 - וואי וואש, פרו – טרק מעגלי בשרשרת הרים יפהפייה משובצת באגמי טורקיז עם מעברי ההרים בגובה של כ-5000 מטר. הטבע עוצמתי ופראי, מהמיוחדים שבדרום אמריקה. כשכל הציוד על הגב חזרתי לטרק כדי לצלמו. הפעם לא מצאתי שותפים למסע.

1981 - טורוס דל פיינה - בסוף הסתיו הגעתי לפארק המפורסם ביותר בפטגוניה. צוקיו נישאים לגובה 2500 מטר. חציתי את מעבר ההרים בסופת שלגים ובערפל כבד. הרוח שנשבה בעוצמה של מעל 100 קמ"ש הקשתה עליי לעמוד. שם פגשתי לראשונה את חברי הטוב מרקוס סטאם שלא שב מהמסע המשותף שלנו לנהר הטואיצ'י שבג'ונגל שבבוליביה. 

1981 - קרחון פוארטו מורנו - מהיחידים בעולם שעדיין גדל לעומת רוב הקרחונים בעולם שהולכים ונעלמים עקב אפקט החממה.

 

פורטרטים

להיות בפרטים הקטנים. נדרש מאמץ מיוחד להיות בלתי מורגש. להתמזג עם סביבה המקומית ולהשפיע מעט ככל הניתן על ההתנהגות האותנטית של המקומיים. ניסיתי לקלוט את המהות הפנימית של האדם ולשקף אותה באמצעות הפורטרט.

זהו קולאז' של פורטרטים אישיים וחווייתיים שמספרים עלינו כבני אדם. חשוב היה לי להנציח רגעים מיוחדים ואותנטיים של האנשים החיים במחוזות נידחים בעולם: נפאל, תאילנד הודו ובוליביה.

אהבתי לראות בפורטרטים את הדמיון בין כל בני האדם. את האהבה למשפחה, הדאגה לילדים, ההומור, השמחה והעצב.